גזר דין בתיק ת"פ 37037-08-11

1.                 הנאשם הורשע ע"פ הודאתו בכתב אישום מתוקן ביום 23.11.2011 ( כב' ס.נ השופט  י. עדן) בעבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות - עבירה לפי סעיף 380 + 382 (ג) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977.

2.                 ע"פ עובדות כתב האישום הנאשם והגב' סנדרה (להלן: המתלוננת) היו נשואים זה לזו ולהם תינוקת משותפת כבת שנה. בתאריך 20.8.2011 עזבה המתלוננת את הדירה וירדה אל החנייה יחד עם התינוקת ושני ילדיה הגדולים יותר, תקף אותה הנאשם בכך שפתח את דלת הרכב בכוח והסיט את המתלוננת הצידה. המתלוננת חייגה למשטרה וביקשה להעלות חזרה לדירה, הנאשם עלה אף הוא כשבידיו התינוקת רץ אל המתלוננת, תפס בצווארה והכה אותה. במעשיו גרם למתלוננת סימן אדמומי בלחי, לסימן אדום ביד ימין ולשריטה ביד.

3.                 הנאשם יליד שנת 1970 לחובתו הרשעה מיום 26.9.2006 (שלום- ראשון לציון)  בעבירה של תקיפת סתם בן זוג בגינה הוטל עליו בין היתר מאסר מותנה בן 6 חודשים לתקופה של שלוש שנים.

4.         על פי ההסדר בין הצדדים הופנה הנאשם לשירות המבחן לבחינת שאלת העונש. שני תסקירים הוגשו בעניינו. בתסקיר מיום 31.1.2012 נלמד מהתסקיר כי הנאשם התקשה לראות עצמו כי שפגע באחר ולבחון את השלכות מעשיו על חייה של המתלוננת וילדיה שהיו עדים להתנהגותו בעת ביצוע העבירה. 

המתלוננת עצמה מסרה לשירות המבחן כי התנהגותו של הנאשם באירוע הנדון הייתה מאוד מאיימת ואירעה לאחר שחזר שתוי מבית הכנסת. בדבריה ציינה כי במהלך שנות הנישואין הנאשם נקט כלפיה באלימות מילולית, מנגד מסרה כי הנאשם אב מסור שותף היה לכל הקשור להחזקת הבית.

לסיכום מתסקיר זה עלה הרושם כי מדובר בבחור וורבלי ואינטליגנטי המתקשה לשמור על שגרת חיים קבועה לאורך זמן. ניכר כי אינו שוקל לעמוק את צעדיו, אינו לוקח אחריות אישית ומתנהל באופן ילדותי במידה מסוימת. בעיקר בולטים קשייו בקבלת סמכות, מרות ודחיית סיפוקים. כמו כן, בלטה עמדתו התוקפנית, ניסיון למזער ולהפחית מהתנהגותו האלימה והשלכותיה והיעדר כל ביטויי אמפטיה, עלה כי לחוויית המעצר ולהליך המשפטי קיימים השפעה משמעותית ומרתיעה על חייו והתנהלות של הנאשם הן בהווה והן בעתיד. עוד נמסר כי הנאשם התקשה לראות עצמו זקוק למסגרת טיפולית עם זאת גילה נכונות להשתלב בהליך אותו הציע שירות המבחן.

בתסקיר מיום 15.5.2012 נלמד כי הנאשם דאג להיות בקשר רציף עם גורמי הטיפול הביע רצונו ונכונותו להשתלב בהקדם בהליך טיפולי. לדברי העו"ס הנאשם שיתף פעולה באופן מלא התמיד בהגעתו ובשיחות, גילה נכונות להיחשף והעלה תכנים אישיים. ניכר רצונו של הנאשם לבחון התנהלותו הכושלת ולרכוש כלים אופרטיביים להתמודדויותיו בעתיד. הנאשם הביע צער ותסכול מכך שלאורך התקופה לא נפגש עם בתו. בשיחה נוספת שערך שירות המבחן עם המתלוננת עלה כי ביחס לחזרתו של הנאשם לאילת היא אינה חוששת מפניו אך נוכחותו בעיר תסב לה חוסר נוחות.

שירות המבחן בא בהמלצה לצו מבחן למשך 18 חודשים במסגרתו ימשיך הנאשם בטיפול ביחידה באלימות במשפחה במעלות זאת לצד מאסר מותנה משמעותי לתקופה ממושכת והתחייבות להימנע מביצוע עבירה. נוכח הימצאות בשלבים הראשונים של הטיפול וטרם הסדרת הליך הגירושין הומלץ כי צו ההרחקה יישאר בעינו בשלב זה.       

5.        ב"כ המאשימה ביקש שלא לאמץ את המלצת שירות המבחן ועתר להשתת עונש מוחשי בדמות מאסר בפועל ממשי. מאסר מותנה ארוך ומשמעותי שיציב גבול ברור לנאשם ולאחרים, קנס, פיצויי למתלוננת וחתימה על התחייבות. ציין כי אין המדובר במעידה ראשונה בעבירת אלימות כלפי בת זוג, בהרשעתו הקודמת של הנאשם לא הושת עליו מאסר בפועל, הפנה לחומרת העבירה לחבלה שנגרמה למתלוננת אף שרף הנמוך יותר של חבלות, הפנה לתסקיר הראשון שאינו חיובי.

6.        ב"כ הנאשם עתר לאמץ את המלצות התסקיר וציין כי הנאשם לקח אחריות על מעשיו הבין את הפסול בהם. ב"כ הנאשם הפנה לתסקיר השני  החיובי ולהמלצת שירות המבחן המכילה ענישה הרתעתית ורכיבים המשמרים את השיגי ההליך הטיפולי עד כה וגם לעתיד. עוד הוסיף כי  במהלך חודש מרץ 2012 הנאשם השתלב בעבודה במלון במעלות.

הנאשם בדברו טען כי עבר תקופה קשה. התנצל על מעשיו וביקש לחזור לחייו הנורמאליים, להיות אבא ולראות את ילדיו ובתו שלא ראה במשך כמעט כשנה ואשר צו  הרחקה שהוצא כנגדו מהעיר אילת מונע ממנו קיומם של הסדרי הראיה שנקבעו בהחלטת בית המשפט לענייני משפחה.    

7.         לא אכביר במילים באשר לחומרת העבירה אותה ביצע הנאשם עת תקף את המתלוננת, לנגד ילדיה וגרם לה לחבלה. אין זו עבירת אלימות ראשונה של הנאשם   כלפי בת זוג, יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מכך כי העבירה היחידה של הנאשם היא תקיפת סתם של בן זוג ( לא בת זוגו הנוכחית) עבירה משנת  2006 לפני למעלה מ - 5 שנים - תקופה לא קצרה בה לא עבר הנאשם עבירה דומה ולא הורשע הנאשם בכל עבירה שהיא.

כמתואר בכתב האישום, ניתן ללמוד על נסיבות המקרה: "הסית את המתלוננת הצידה" ו- "היכה אותה, תפס אותה בצווארה". בשים לב לחבלות שנגרמו למתלוננת "סימן אדמומי בלחי, סימן אדום ביד ימין ולשריטה ביד". מבלי להקל ראש מחומרת העבירה כשלעצמה, אין מדובר בעבירת אלימות ותקיפה מאלה שברף הגבוה אלא דווקא בנמוך ביותר כך גם על פי המאשימה עצמה.

מתסקיר שירות המבחן עלה כי הנאשם משתף פעולה וניכר רצונו לבחון התנהלותו הכושלת ברכישת כלים אופרטיביים להתמודדויותיו בעתיד.  הנאשם אב ל- 4 ילדים, בן בגיל 18 מנישואין ראשוניים, שני ילדים בגילאים 10 ו - 12 מנישואין שניים וילדה בת שנה וחצי מנישואין שלישיים, כיום הינו עובד במלון בתור פקיד קבלה ומבקש לשוב למהלך חייו הנורמטיביים. צו מבחן למשך 18 חודשים במסגרתו ימשיך הנאשם בטיפול ביחידה באלימות במשפחה הוא חשוב חיוני ובעל ערך רב לנאשם ועוד יותר לאינטרס הציבורי.

8.        מכל האמור ולאחר ששקלתי את מכלול השיקולים, נסיבותיו של הנאשם, עברו הפלילי, ימי מעצרו בפועל, תקופת מעצר הבית בה שהה, והרחקתו מהעיר אילת משך כשנה, ולאחר שעיינתי בתסקיר שירות המבחן מצאתי ליתן משקל רב יותר לשיקומו של הנאשם וזאת לצד הצורך להבהיר לו את חומרת מעשיו ושעליו להימנע מביצוע עבירות מסוג זה,  אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

צו מבחן - ניתן בזה צו מבחן לתקופה של 18 חודשים כלפי הנאשם. הנני מחייב את הנאשם לשתף פעולה עם שירות המבחן, הכל על פי הנחיות שירות המבחן. מובהר בזאת לנאשם כי באם לא יקיים צו זה, ניתן יהיה לחזור ולדון מחדש בשאלת ההרשעה והעונש.

מאסר על תנאי - מאסר על תנאי לתקופה של 8 חודשים. הנאשם יישא בעונש זה אם בתקופה של 3 שנים מהיום יעבור על עבירה נוספת מסוג אלימות כלפי בת זוג .

קנס - קנס בסך 500 ש"ח או מאסר למשך 5 יום תחתיו; הקנס ישולם ב- 2 תשלומים חודשיים שווים ורצופים. התשלום הראשון ישולם בתוך 30 יום מהיום ויתר התשלומים מידי 30 יום לאחר מכן. פיגור בתשלום אחד מן השיעורים שנקבעו לעיל, יעמיד לפירעון מיידי את יתרת הקנס שטרם שולמה ויחייב את הנאשם בתשלום תוספת פיגורים כחוק.

פיצוי - הנאשם ישלם למתלוננת פיצוי בסך 2,000 ש"ח לכל אחד ובנפרד. הפיצוי ישולם ב-  4 תשלומים חודשיים שווים ורצופים. התשלום הראשון ישולם תוך 30 יום מהיום והתשלום הנוסף ישולם בתוך 30 יום שלאחריו. התשלום יבוצע לקופת בית המשפט, וממנה יועברו למתלוננת על פי כתובתה שבכתב האישום.